מתנת יום הולדת

“הלו”.

“שלום, אפשר לדבר עם גברת שרם?”

“מדברת.”

“אני מתקשר ממכון הכושר שלך. שמי יונתן ואני מדריך כושר במכון. רציתי להודיע לך שזכית בהגרלה בין המנויים ואת מקבלת מאיתנו סשן אימון אישי מיוחד במינו.”

“אה? באמת? לא ידעתי בכלל שעושים הגרלות במכון שלנו ועוד על אימוני כושר אישיים. איזה כיף!”

“מעולה. אז אפשר לקבוע לך תור ליום חמישי הקרוב ב 07:30?”

“אממ… אוקי, יאללה, נלך על זה. קבענו.”

“יופי. אני מחכה לך בכיליון עיניים לסשן. שיהיה לך יום טוב.” “יום טוב גם לך. רג-.” ניתוק. בהיתי במסך הנייד. חוצפן! זה שירות לקוחות? הוא לא מבין שאני זו שצריכה לנתק קודם כלקוחה? אוף! אפילו שכחתי את השאלה שרציתי לשאול. בטח עושים איזה פרומו במכון כדי שנשכור את מדריכי הכושר החתיכים שאלוהים יודע מאיפה הקריצו אותם עם הקוביות והשרירים המסורגים. לפחות, הם נעימים לעין ונותנים סיבה להזיע על ההליכון.

“מה קרה, ריקי?” שאל רוני, בעלי.

“אל תדבר איתי עכשיו. אני עצבנית. אולי נעבור מכון כושר? החבר’ה שעובדים שם קצת לא יודעים לעבוד.”

הסימן היחיד שאני מקבלת מרוני שהוא שמע את השאלה זה הבעת פניו עם מה-את-רוצה-ממני-עכשיו-ועם-המכון-כושר בעודו פונה לסלון. טוב! במילא אין לי כוח אליו! אני הולכת לחדר השינה לקרוא קצת.

**********************************************************************************

“הי, מירי, מה קורה? אמור להיות לי אימון אישי עוד שעה. אני אפילו לא יודעת עם מי. את יכולה לעזור לי?” שאלתי את פקידת הקבלה.

“ברור, ריקי. מה קורה מותק? תאמיני לי השנים רק מיטיבות איתך!” אמרה. היא אמיתית? אין לה עיניים או שהיא עברה קורס חנופה מתקדם ללקוחות? חוץ מזה, איך היא זוכרת את השם שלי עם החצי IQ שלה? טוב, בטח רוני שיגע לה את השכל עוד פעם. הוא תמיד עושה את זה והבחורות מתות עליו פה. רק חבל שהן לא יודעות שהוא מנסה לגרום לי לקנא ולא להתחיל איתן, אני מצחקקת לעצמי.

“תעזבי אותך משטויות. הירכיים שלי צריכות שאיבת שומן דחוף. אבל תודה – תמשיכי!” קרצתי לה, זורמת עם ההצגה שלה.

“או! יש לך יום הולדת היום! ובאת לפה? איזה כיף לנו! אהה, באת לאימון המיוחד…” אמרה בקול מסתורי והגניבה לי מבטים הלוך ושוב כאילו מסתירה סוד בעודה מחייכת חיוך קטן לעצמה תוך כדי תקתוק במקלדת.

עוד לפני שיכולתי לשאול לפשר העווית שהיא קוראת לו חיוך, מישהו שם ידו על גבי התחתון. “מה לעזא-,” נתקעתי עם חצי מילה בפה לאחר שהסתובבתי והבנתי שאדוניס הגיע לכדור הארץ ולבש מדים של המכון כושר עם תג מאמן כושר.

“אני רואה שהקדמת, ריקי. לא קבענו ל 19:30?” זה החוצפן מהטלפון. אם ידעתי שהוא נראה כזה טוב בדיוק כמו בספרים שאני חורשת אל תוך הלילה לא הייתי מתעצבנת בכלל.

“הי, האמת באתי לעשות כמה תרגילים לחימום לפני. אימוני כושר יכולים להיות אינטנסיביים קצת, לא?” הפעם הצלחתי לומר משפט שלם. התקדמות, ריקי. מאז שפגשת את בעלך לפני 21 שנים אף אחד לא העמיד אותך במצב של גמגום טוטאלי כמו אדון אדוניס פה. למה אני מדברת לעצמי על עצמי בגוף שלישי?

“את ממש לא צריכה שום חימום. אני אטפל בהכל. הלו”ז שלי כבר פנוי. בואי איתי בבקשה,” הוא כיוון אותי בתנועות ידיו על גבי לכיוון חדר פרטי. באמת תמיד תהיתי מה עושים שם כי הוא תמיד נעול.

יש לי היום יום הולדת. לפחות אם בעלי לא טרח לאחל לי מזל טוב אפילו בהודעת טקסט מסכנה, אני אארגן לעצמי מתנת יום הולדת עם… “איך קוראים לך?”

“יונתן.” הוא אומר ולא מוסיף עוד. אנו נכנסים לחדר שאינו שונה מכל חדר בו מעבירים חוגים.

“חשבתי באימון כושר אישי עושים שימוש במכשירים, מה אנחנו עושים פה?” אני שואלת.

יונתן מעיף לי מבט ממיס שגורם לי להיזכר בתמונות המייררות שלין מעלה כל בוקר בקבוצה. אני חייבת לצלם אותו ולהעלות את התמונה שלו לקבוצה.”זה לא אימון כושר רגיל, ריקי.”

“אוקי.” אני אומרת ומנסה להבין מה קורה פה בעצם.

“טוב, אז בואי נתחיל בחימום. במילא רצית לעשות זאת.” יונתן אומר ואני מתחילה לשמוע מוזיקת גלים כמו שתמיד שמים במסז’. הוא מתקרב אליי כמעט חונק לי את המרחב המיידי ואני מוצאת עצמי טובעת בעיניים שחורות כפחם. “עצמי עיניים,” הוא אומר בקול רך ואני מיד מגיבה לפקודתו.

אני מרגישה את הבל נשימתו בטעם מנטה עדין על פניי והוא חג סביבי, לא נוגע אבל מאוד נוגע. התחלתי לתהות אם זה אימון כושר בכלל או הכנה לפיתוי נשים נשואות. כאשר נעמד מאחוריי, אחז בזרועותיי והיטה אותן אחורנית, האחת אל מול השניה, יוצר מתיחה לכיוון המרפקים. הוא תפס בידו האחת את שני פרקי ידיי ובשנייה לחץ על גבי בין השכמות להגביר את המתיחה. הוא היטה את גופי קדימה כך שעמדתי בזוית של 90 מעלות לרגליי והעלה מעלה את ידיי הכבולות הידו כל שהמתיחה שוב מתגברת ויוצרת רעשי פיקוק. אלוהים יעזור! התחת שלי נגע בחזית מרכז גופו והרגשתי את החבילה שלו היטב מבעד לטייץ שלי ומכנס הדק שלבש.

“איך את מרגישה? זה כואב לך?”

“לא,” התנשמתי קלות לא רק מהפוזיציה שמזכירה סצנות אירוטיות מהספרים האהובים עליי, אלא גם מהעובדה שגבר אחר חוץ מבעלי נוגע בי וזה מרגש אותי. “זה… בסדר. אני באמת מרגישה את השרירים שלי נמתחים,” קולי נשמע מרוגש משהו. שיט! אני אפילו מדברת כאילו אני באמצע סצנת אקט מיני. אני חייבת להפסיק זאת ומיד.

“מעולה.” הוא עונה, מחזיר אותי לתנוחת עמידה לאחר מספר שניות שנראות ארוכות כנצח ואני לא רוצה שיסתיימו לעולם ומשחרר לי את הזרועות. הוא מעביר את ידיו לאורך כל זרועותיי כמו שמעבירים יד על חפץ יקר בליטוף אוהב. הגוף שלי רוטט מהתרגשות.

“הכל בסדר? למה את רועדת?” יונתן שואל.

“אני בסדר. נראה לי מתחת לי שרירים שלא עבדתי עליהם כבר שבועות.” אני מקשקשת לו על מנת שלא יחשוב שזה קשור לקרבתו.

“אסור לך להזניח את הגוף היפה הזה. חשוב לטפח אותו. זה חשוב לא רק לבריאות שלך אלא גם להרגשה שלך כאישה.” הוא לוחש לי ליד האוזן וכולי זורחת מהמחמאה שלו. יפה? אני? אפילו בעלי לא אומר לי כבר שאני יפה.

יונתן מסובב אותי אליו ואני מתביישת להביט בעיניו שלא יראה את תגובתי אליו, אז אני פשוט מסתכלת קדימה וזוכה לפינוק של מראה שרירי חזהו אשר ניכרים מתחת לגופיית מאמן הכושר. הפה שלי מתמלא ריר למחשבה של הקוביות שמסתתרות להן מתחת.

“עכשיו בואי נעבור לאיזור המותניים קצת. תסובבי את פלג הגוף העליון שלך הכי ימינה שאת יכולה,” הוא פוקד ואני מבצעת בלי למצמץ פעמיים. יונתן מניח את כף ידו על גבי התחתון בפריסה הכי רחבה כך סוף אצבעותיו כבר נוגעות-לא נוגעות בתחילת חריץ הטוסיק שלי וכף ידו השניה פרוסה על פני שטח הבטן שלי, ויחד עם הטיית גופי ימינה הוא מותח את פלג גופי העליון עוד יותר ימינה להגברת המתיחה. כך הוא מתחיל תנועות קטנות של החזרה למרכז והטייה ימינה וחוזר חלילה 5 פעמים.

“מעולה,” אני שומעת את קולו מתעבה וכולי מתחילה להירטב בתחתונים מהמשיכה העזה שלי אליו ותגובת גופי אל גופו. “עכשיו לצד השני”. שוב אני נמתחת שמאלה וכעת כף ידו שאחזה בחוזקה בגבי התחתון מונחת על בטני והחולצת ספורט שלי שקצת עלתה למעלה בשל המתיחות השאירה עור חשוף שכעת נחרך בחום של כף ידו. כף ידו שאחזה בבטני כעת מונחת על גבי התחתון ושוב קצות אצבעותיו נושקות לחריץ אחוריי. מתחילים שוב הלוך ושוב מהמרכז שמאלה 5 פעמים ואני עולה באש בתוך תוכי.

“מצויין. את מאוד גמישה. זה טוב מאוד. אם לא הייתי רואה את כרטיס המתאמן שלך לא הייתי נותן לך יום מעל 30.” זהו, הוא בטוח מתחיל איתי. אני מגניבה מבט לעיניו ולא יכולה שלא להרגיש את תאוותו כלפיי דרך עיני הפחם שלו. אני בולעת רוק ולא אומרת דבר. גם אם רציתי אני בטוחה שגרוני הניחר לא יכול היה להגות אף צליל. פעימות ליבי מזמן עברו את ה- 200 פעימות לדקה ואם זה ימשיך כך, אני אהיה שלולית כמו אחרי שאני קוראת סצנת סקס מעוררת במיוחד.

“אני חושב שאפשר לעבור לאיזור הרגליים עכשיו.” יונתן שוב קובע ואני הולכת שבי אחריו, כי פתאום רגליי כבר לא מחזיקות את גופי ואם הוא לא היה אוחז במותניי בטוח, מזמן הטוסיק שלי היה פוגש את הרצפה. מזל שאנו עומדים באיזור מרופד מזרונים. “תשכבי בבקשה על הגב.” הוא מורה ואני מבצעת ללא היסוס.

יונתן כורע על שני ברכיו באיזור האגן שלי. “הרימי בבקשה את רגל ימין.” כאשר היא מונפת באויר הוא אוחז בקרסול שלי ומטה את רגלי לכיוון החזה שלי. “אחח…,” אני נאנחת בלי משים ועיני ששוב נמנעו עד עתה מעיניו של יונתן נורים לכיוונו ואני רואה אותו מחייך אליי. “חיכיתי לרגע הזה שתתחילי להשתחרר בנוכחותי.” הסמקתי והפניתי שוב את מבטי חזרה לאיזור התקרה לשם כוונו כאשר נשכבתי על המזרנים. מתי לעזאזל הסמקתי בפעם האחרונה?

5 פעמים הוא היטה את רגלי פנימה לכיוון החזה שלי והחוצה, פנימה והחוצה. ובכל פעם ידיו עלו גבוה יותר במעלה רגליי מהקרסול, לשוק, לברך, לירכיים ובפעם האחרונה לאיזור האחוריים שלי. הרגשתי את ידיו מלטפות את פנים ירכיי וחום גופי שעט מעלה וכולי לחץ שהוא יבחין באיזור חלציי ההולך ונרטב בכל רגע שחולף.

קול דלת שנפתחת בפתאומיות ונטרקת בקיר מהדהדת בכל החדר, מוציאה אותי מלופ העוררות שמצאתי עצמי בו עם יונתן. “יונתן, ביקשתי שתחמם לי אותה, לא שתפתה אותה, בן אלף!” ויונתן שיחרר את רגליי כאשר רוני נתן לו אגרוף כאילו הוא עכשיו בזירה נלחם על תואר אליפות.

הערפל המיני ששקעתי בו נעלם כליל ובמהירות קמתי על רגליי. “רוני! מה אתה עושה?”

בעודו מרים את יונתן באמצעות גופייתו, הוא מסנן לעברי, “את תעמדי פה בשקט! ותחכי לתור שלך!” שאלוהים יעזור לי, עוד פעם הוא עם התקפי הקנאה שלו. רגע-

“מה זאת אומרת ביקשת שיונתן יחמם אותי?” אני שואלת בכעס, פעימות ליבי שעד לפני רגע החישו ממגעו של יונתן התגברו.

“אמרתי לך לחכות, נכון?” ושוב הטיח בו אגרוף שבטוח ישאיר סימנים כחולים על פניו של יונתן. יונתן עם כל המאצ’איות שהראה ברבע השעה האחרונה (אולי עברה חצי שעה?) התמוטט כבובה על חוט לרצפה והוריד את ההתלהבות שלי ממנו לגמרי.

“אבל רוני, בסך הכל עשינו אימון כושר!” אני מתלהמת עכשיו כי אני ממש לא מבינה.

רוני בדק שיונתן גמור ולא יקום יותר ואז פנה לכיווני, מתקרב אליי בשני צעדים מהירים. “אימון כושר? הזבל הזה כמעט נכנס לך לטייץ!” הוא צעק.

אני משלבת את ידיי על חזי. “אני לא מבינה מה קורה פה. אתה ממש מגזים ותראה מה עשית לו!” אני מנידה ראשי לכיוון יונתן. אני אפילו לא מעזה ללכת לכיוון שלו לראות אם הוא בסדר. מבט הרצח בעיניים של בעלי מנע את זה.

“רק אני נוגע באישתי במקומות אינטימיים. הסיבה היחידה ששכרתי אותו היה כי הוא מתאים במראה לכל הגברים האלה שמרטיבים לך את התחתונים מהספרים שאת כל כך מתחרמנת עליהם, וחשבתי שזו תהיה מתנת יום הולדת כדי להוכיח לך שאני לא כזה ערבי כמו שאת כל הזמן אומרת. שילמתי לו כדי שיחמם אותך קצת אבל הבן זונה הזה לקח את זה רחוק מדי!”

הוא רציני? לא נכון! התחלתי לצחוק כמו משוגעת, מחזיקה את הבטן. כל פעם שהסתכלתי על מבטו הזועם של בעלי התחלתי להתגלגל מצחוק מחדש. מתישהו יונתן התאושש כי הוא כבר לא היה בחדר כאשר הפסקתי לצחוק כאילו צפיתי במופע של קומיקאי. גם מבטו של רוני היה טיפה יותר לכיוון המשועשע.

“אני דפוק, נכון? באמת רציתי לפנק אותך ביום הולדת, אבל אני מצטער, איש מערות הייתי ואיש מערות כלפייך אשאר עד סוף ימיי.” הוא אסף אותי לזרועותיו ואחז בפניי בין שתי ידיו. “מזל טוב, אישתי האהובה.” והוא נישק אותי בתשוקה שלא חוויתי כמה שנים טובות, אולי לפני הילדים.

“אממ…,” קטעתי את הנשיקה. “נראה לי כדאי לארגן יותר ערבים כאלה אם אתה תנשק אותי ככה אחר כך.”

“את אפילו לא מבינה מה הולך לקרות לך היום במיטה, ריקי, חכי תראי.” והוא חזר לנשק אותי בעוצמה.

במחשבה שנייה, מי צריך את הבובות האלה כשיש לי גבר אמיתי בבית? שני אגרופים והם נופלים חללים ונעלמים לבלי שוב. בעלי שווה אלף כאלה. פנטזיות…

*********************************************************************************

“אממ…” הרגשתי שגופי עולה בלהבות. לשון ליקה את דרכה במעלה רגליי, נוגעת בנקודה הרגישה מאחורי הברך שגורמת לי לרעידות לא רציניות ועד ירכיי הפנימית, שם הרגשתי את הבל פיו נושף קלות על המקום שהיה כה רגיש מכל השיגעון של הלילה האחרון.

בעודי נאנחת מעונג, הוא החל במתקפה. קודם מטר נשיקות לכל האורך שגרמו לי להרים את אגני מהמיטה, אך הוא אחז בי בברוטליות, הוריד אותי בחזרה למזרן וריתק אותי למקומי. כאשר הוציא את לשונו והחל לטעום אותי לכל אורכי ורוחבי בתנועות סיבוביות כמו שאני אוהבת כבר לא יכולתי לזוז והתחלתי להתפתל תחת ידיו מעוצמת ההתרגשות שעברה בכל גופי מהמרכז לרגליים ומהמרכז לבטני לשדיי ולגרוני ויצא החוצה ברצף של גניחות רמות עם כל סיבוב. אצבעות רגליי התקפלו מעצמן, ברכיי ננעלו מסביב לראשו ורגליי מסוכלות מסביב לכתפיו על גבו כדי שלא יוכל אפילו לחשוב על להפסיק.

“בבקשה…,” אני מצליחה להגות. והוא יודע בדיוק מה אני צריכה ותוך כדי שאצבעותיו פותחות את עלי הכותרת שלי וכולי גלויה אליו הוא מתחיל ללחוץ על הנקודה הרגישה באגודלו. האש מכלה את כולי ואני לא מצליחה לחשוב על שום דבר מלבד “עוד”, אני גונחת, חזי עולה ויורד בקצב מטורף ושדיי מתחננות למגעו, הפטמות מחכות לצביטות.

לשונו הרטובה היתה כחנית שמכניסים אותה לנדן, ולא היתה לי ברירה אלא לצרוח מעונג, ההרגשה של התעלות הולכת ומתחזקת עם כל חדירת לשון ועם כל לחיצה על הדגדגן, עד שלא היתה ברירה, עד שלא יכולתי לשאת כבר את הכאב המתוק הזה ששיגע את גופי.

“רוני…,” אני זועקת, תוך כדי שאני מתפרקת לרסיסים שלא הרגשתי שנים אם בכלל.

“זה לא רוני…,” הוא אומר בין ליקוק אחד למשנהו. “זה יונתן.” גופי וראשי עוד אפופים מעוצמת האורגזמה שחוויתי זה עתה, ולקח לי מספר דקות עד שנפל האסימון.

“מה…מה?” אני מתיישרת במיטה במהירות ורואה את יונתן בין רגליי, עם פנס בעין ואת בעלי… מה???

Advertisements
This entry was posted in Just For Kicks and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s