Rise & Shine

“אתה לא יכול לפחות לשים עליך חולצה?” התלוננתי בקול רם מדי וצרוד מדי כשהוצאתי את החלב מהמקרר. “לא כולם צריכים לראות את הקעקוע המזעזע הזה.” חלפתי על פני אייל כדי להכין לעצמי קפה, אך לא פספסתי את הגבה המשועשעת שהרים כשהביט לעברי רגע לפני שחזר לערבב אלוהים יודע מה על השיש.

“בוקר טוב גם לך. חוץ מזה לא שמעתי תלונות עד עכשיו.” אני חייבת קפאין כדי לשרוד את המיצג הניאנדרטלי הזה מתקופת האבן. התיישבתי על האי, עם הגב אליו כדי לחסום כל אפשרות לשיחה.

“הבוקר שלי היה טוב עד עכשיו,” מלמלתי לעצמי בסרקסטיות, קול הבוקר הצרוד שלי מעלה באופן טבעי את קולי. כחכחתי בגרוני כדי לכסות על הטעות שלי, אך הצחקוק ששמעתי מאחורי גבי הבהיר שמאוחר מדי.

לאחר כמה דקות, מיכל קיפצה לה לתוך המטבח ושברה את השקט המביך ששרר בו עם “בוקר טוב, ילדים!” ו”מי מכין לי קפה?” הסתכלתי עליה כאילו נפלה על כל הראש, כי היא יודעת טוב מאוד שאין לה מה לדבר איתי לפני שאסיים שתי כוסות קפה לפחות.

“תבקשי מ – Rise & Shine פה. אני בטוחה שהוא יפסיק להכין את השייק בריאות שלו לחמש דקות כדי להוריד לך עבורך את המאג מהארון.” עקצתי. לפחות נראה לי שזה שייק בריאות. “מזלך שמכונת הקפה עובדת על שעון שבת, כי לסמוך עלייך להפעיל אותה בבוקר לפני שאת יוצאת לריצת הבוקר היקרה שלך זה סיפור אבוד.”

“אוי, תפסיקי. את והנטייה לשליטה שלך לא היו סומכים עליי בכל מקרה. אולי אייל יוכל סוף סוף להיכנס למשבצת של שותף אחראי שתוכלי לסמוך עליו. לפחות סוף סוף יהיה לי עם מי לדבר בבוקר, כי את ממש זומבי מהלך ואי אפשר אפילו להחליף איתך שתי מילים בלי שתתנפלי עליי.” השיבה. אני המשכתי לבהות בתמונה בגודל קיר של אחד מהחופים באיים המלדיביים בשעות הצהרים שבערב תתחלף לתמונת הכותל המערבי המואר בלילה, גאה בהברקה שלי לביית את טכנולוגיית התמונה המתחלפת, שעלתה לי עשרות אלפי שקלים שיכולתי להרשות לעצמי בקלות.

“הזומבי המהלך משלמת את שכר הדירה שלך, אז כדי שתשתפי איתה פעולה ולא תרדי עליה בפני החבר שלך.” הסתובבתי על כיסאי ולגמתי לגימה נוספת מהקפה.

“את זו שהזמינה אותי לגור בפנטהאוז כי היה גדול מדי עבורך.” שרבבה את שפתיה בשובבות, חיבקה את אייל שהמשיך להכין משהו לא מובן ולא התייחס אלינו בכלל. “חוץ מזה, את אוהבת את הפלפליות שלי, אחרת היית צריכה לחיות עם השקט התהומי ששרר פה לפני שנכנסתי למטבח עכשיו.” חייכה חיוך מלאכותי מתוק מדי.

צמצמתי את עיניי לחרכים. “אבל לא אני הזמנתי את אייל לרבוץ פה.” זרקתי לחלל האויר עם חיוך לא מלאכותי בעליל.

מיכל העיפה לעברי מבט זועם, ואייל הפסיק את מלאכתו על השיש ונותר קפוא במקומו עדיין עם גבו אליי.

“אופס,” שמתי את ידי על פי, מביעה פליאה מדומה.

“כנרת!” מיכל הזהירה אותי.

“מה אמרתי? מה?” עמדתי והלכתי לכיוון הכיור להניח בה את הכוס שעתה היתה ריקה. “את יודעת מה?” שמתי את כף ידי על מותני והטיתי ראשי לצד. “זה היה רעיון מצוין להביא עוזר בית.” התחלתי ללכת לכיוון חדרי. “רק תדאגי שפעם הבאה יכסה את הברבור שמצויר לו על הגב.” אמרתי לשניהם כשהמשכתי ללכת בלי לעצור.

אולי עם Rise & Shine אוכל לרדת בכמות הקפה שאצטרך מדי בוקר כדי להתעורר.

הבוקר שתיתי רק כוס אחת.

בכל מקרה, הולך להיות פה מעניין. זה בטוח.

Advertisements
This entry was posted in Just For Kicks and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s